
אודות
ההישג המשמעותי ביותר של המשרד הינו ייצוג של רשויות מקומיות בתחום הארנונה, ובכלל זה הטמעה של העיקרון לפיו אין לנכות בעלי שליטה מאחריות לחובות החברה, כאשר הם ממשיכים לאורך שנים לנהל עסק מבלי לשלם ארנונה. בעקבות מספר רב של פסקי דין שניתנו בתחום זה, מצליח המשרד לגבות עבור רשויות מקומיות עשרות מיליוני שקלים מבעלי שליטה של חברות שהפסיקו את פעילותן, ללא חשד להברחת נכסים. ניצול אישיותה המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ, לעיתים מתוך כוונה מראש של הונאת נושים, הפך בשנים האחרונות להיות ל"מכת מדינה". המשרד הינו פורץ דרך בתחום זה ורבים התקדימים המשפטיים בתחום שנקבעו בתיקים אותם ניהל המשרד, אשר עוסק בתחום זה באופן אינטנסיבי. כאמור, במסגרת זאת, הצליח המשרד להביא להישגים רבים. להלן תמצית פסקי הדין:
- פסק הדין המקיף ביותר בסוגיה שמתייחס לחיוב אישי חיוב הרמת מסך וגם 8ג , הינו פסק הדין של איילה גזית ת.א. 13976-08-15 עיריית תל אביב נגד א. מגש אחזקות בע"מ. ראו גם ערעור על פסק הדין בתיק ע"א 68220-03-20 קאופמן נ' עיריית תל אביב, במסגרתו ניתנה גושפנקא לקביעות בית המשפט השלום.
- פסק דין חשוב נוסף הינו ת.א. 13489-09-14 עיריית תל אביב נגד ב ג אלמנטים.
- כמו כן ראו פסק דין בתיק ת.א 39843-02-10 עת"א נ' צומת אביב, כב' השו' ריבה ניב (פורסם בנבו, 7.3.13):
- כן ראו פסק דין בתיק תא"מ 14244-08-13 עת"א נ' חננאל, כב' השו' טל לוי-מיכאלי, סגנית נשיאה (פורסם בנבו, 17.7.16): הוגש ערעור שנדחה: ע"א 63356-12-16 חננאל נגד עיריית תל אביב.
- ראו גם פסק דין בעניין ת.א. 27364-03-05 עת"א נ' ש.ב.א מועדונים, כב' השו' אביים ברקאי:
- ראו גם פסק דין בעניין ת.א. 31200-01-20 עיריית תל אביב נגד מעיינות גד: כמו כן ראו ערעור על פסק הדין שנדחה על ידי הרכב של בית המשפט המחוזי. ראה ע"א 11372-02-23 מעיינות א. גד ואח' נגד עיריית תל אביב.
- עוד ראו, ת.א. 34843-09-12 עת"א נ' עץ דקו (2000) בע"מ, הוגש ערעור שנדחה: ע.א. 5320-04-15 מלכה עובדיה נגד עיריית תל אביב
- כמו כן ראו, ת.א. 36017-11-10 עיריית תל אביב נגד ירון ירב. הוגש ערעור שנדחה: ע.א 10219-03-18
- ראו גם ת.א. 25919-01-14 עיריית תל אביב נגד רוברטו.
- ראו גם ת.א. 14612-09-17 עיריית תל אביב נגד גולדברג (ויה מרגוטה): הוגש ערעור שנדחה: ע.א. 17542-04-21 גולדברג נגד עיריית תל אביב.
- ראו גם ת.א. 39166-10-19 עיריית תל אביב נגד דיור לעולה.
- ראו גם ת.א. 45271-12-17 עיריית תל אביב נגד שעשועה אחזקות.
- ראו גם ת.א. 56424-07-12 עיריית ירושלים נגד שמוליק בודי פרפקט.
בהקשר זה חשוב להדגיש במיוחד את העובדה שהמשרד הטמיע במערכת בתי המשפט את התפיסה לפיה כאשר מדובר בחוב של חברה לרשות מקומית, נחוץ עוד יותר להרים מסך, שכן מדובר בחובות משמעותיים אשר יש תמריץ לחברה שלא לשלמם, הואיל ושירותי העירייה אינם מותנים בביצוע התשלום. גישה זאת התקבלה בפסיקה וכיום נחשבת כהלכה מחייבת. רבו פסקי הדין שניתנו בתחום זה בארץ כולה, הם בתביעות שניהל המשרד.
הישג משמעותי נוסף, הינו בתחום העדיפות שנקעה לרשויות מקומיות, כאשר מדובר בחוב הנצבר על הנכס עצמו וזאת בתחרות עם רשויות שלטון אחרות. הישג חשוב נוסף, הינו בתחום הגבלת הזכות להעלות התיישנות וכפיפות הזכות לחוק ההתיישנות. לבסוף למשרד הישג חשוב בחיוב בעלי תפקידים שמונו מטעם בתי המשפט לצורך מימוש נכסים, לשלם ארנונה. להלן תמצית פסקי הדין בעניין זה:
- עת"מ 3872-03-17 דוד יהב נגד עיריית תל אביב.
- עת"מ 55051-10-17 טאו נגד עיריית תל אביב.
- עת"מ 61743-02-17 ברנע נגד עיריית תל אביב.
- עת"מ תל אביב 38662-05-21 יצחק מנחם נגד עיריית תל אביב.
- ראו גם בהקשר זה גם עת"מ 4975-05-21 כהן נ' עיריית תל אביב יפו.
בנוסף, במהלך תקופת פעילותו של המשרד, ניהל המשרד תיקי כינוסי נכסים ופירוקים של מספר חברות. במסגרת זו נחל המשרד הישגים מצוינים הן בניהול מיוחד, לטובת בעלי המניות, הנושים והעובדים, הן בהסדרי נושים. בעניין זה השיג המשרד הישג משמעותי ביותר ותקדים מהדהד בבית המשפט העליון במסגרת ע"א 6010/99 דוד ששון נגד בנק לאומי. בנוסף, המשרד השיג הישגים בלתי מבוטלים בכל הקשור למימוש נכסים עבור רשויות מקומיות. בכלל זה, המשרד אחראי לכל ההחלטות שקבעו כי לעירייה יש דין קדימה על המדינה בכל הקשור לחובות ארנונה הנובעים מהנכס עצמו. ראו לעניין זה את פסק הדין שניתן בתיק עע"מ 5854/11 עו"ד הנריק רוסטוביץ מנהל עיזבון, נגד עיריית חולון, שם טען העותר כי השעבוד לא יכול לחול על חובות שנוצרו טרם רישומו של השעבוד ואלה כביכול התיישנו. הטענה נדחתה ונקבע כי כאשר מדובר בחוב שנצבר על נכס בבעלות החייב, השעבוד חל ביחס לכל החובות שנוצרו החל ממועד החלת פקודת המיסים גביה וגם 7 שנים לפני החלתה, כלומר החל משנת 1994. עוד נקבע כי למועד רישום השעבוד, אין משקל בהקשר זה, מאחר שכאמור השעבוד קיים מעצם היווצרות החוב. נפסק כי רישום השעבוד הוא דקלרטיבי וחסר חשיבות לעניין ההתיישנות, מאחר שנועד אך ורק כדי לאפשר פתיחת תיק הוצאה לפועל (ראי סעיף 35 לפסק הדין).
בעקבות ההישגים של המשרד בתחום הרשויות המקומיות, בייצוג עיריית חולון, ביקשו עיריית תל אביב ואחריה עיריית אשדוד להיכלל עם לקוחות המשרד. המשרד מייצג את עיריית תל אביב משנת 2009 ואת עיריית אשדוד משנת 2012, בנוסף לעיריית חולון. עם השנים, צבר המשרד הישגים משמעותיים נוספים גם ובייחוד עבור עיריית תל אביב. המשרד הינו אחד משני המשרדים המובילים בייצוג רשויות מקומיות בתחום גביית ארנונה.
עו"ד דוד ששון
1. תאריך לידה: 14/5/1963.
2. 1981-87: שירות צבאי , חיל אוויר.
3. 1988-92: לימודים אקדמיים תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.
4. 1992: התמחות במשרד עורכי דין אתגר גרא ופלאט.
5. 1994: המשרד הוקם על ידי עו"ד דוד ששון, בשנת 1994, ומאחוריו 30 שנים של פעילות, רצופת הישגים משפטיים ואחרים, עד לימים אלו.
ניסיון מקצועי
בין היתר ייצג המשרד לקוחות בתיקים הבולטים הבאים:
ייצוג עיריות בהליכי פירוק וכינוס בעשרות עניינים שונים, לרבות יצירת תקדימים בתחום כינוסי הנכסים ובכלל.
ייצוג חברת אשדר בהליכי הקפאת ההליכים של חב' רסידו. במסגרת הליכים אלו ניתן לאחרונה פסק דין המחייב את הנאמן של רסידו לשלם לאשדר סכום של כ5 מיליון ₪.
ייצוג נושים כנגד חברת אייס ובעלי השליטה.
ייצוג של חברות ברנוביץ וכן של בעלי המניות במגוון העניינים, לרבות בהליכי פירוק והקפאת הליכים;
ייצוג רוכשי דירות כנגד חפציבה וכנסי הנכסים שמונו לחברה זאת וכן ייצוג בעל זכויות במקרקעין ביחס לכונס הנכסים של חפציבה.
ייצוג נושים של חברת ספגטים.
עו"ד בת אל ויצמן מתמחה בליטיגציה מסחרית – אזרחית, בעלת תואר ראשון במשפטים (L.L.B) מהקריה האקדמית קריית אונו
בת אל מייצגת את לקוחות המשרד במגוון תחומי המשפט המסחרי, לרבות סוגיות בדיני חברות, דיני חוזים, דיני ירושה, חוק המקרקעין, חדלות פירעון, כינוס נכסים והוצאה לפועל.
בת אל מעניקה ייעוץ משפטי שוטף ללקוחות המשרד ובפרט אמונה על הטיפול מול הרשויות המקומיות בתחומי גביית ארנונה,
זאת ועוד: בת אל הינה בעלת ניסיון רחב היקף בייצוג לקוחות בפני כלל הערכאות בבתי המשפט.
חזון המשרד:
1. בניית מערכת יחסים עם הלקוח על בסיס WIN-WIN
2. טיפוח אווירה משפחתית תומכת במשרד.
3. הקפדה על מקצועיות ללא פשרות.
4. הבנה מעמיקה בתחומי הפעילות העסקית של הלקוח.
5. למידה יסודית של צרכי הלקוח מעבר לנתונים המשפטיים היבשים.
6. הענקת סל שירותים מקיף ללקוח בתחום המקצועי של המשרד.
7. הקניית כלים והדרכת הלקוח להתמודדות עם תהליכים משפטיים.